געגועים – סיפורה של חיה לוי

תקציר: יוסי לוי עלה ארצה מבולגריה כתינוק. הוא הגיע עם משפחתו ליפו ומשם לירושלים – לשכונת נווה שאנן. לאחר שסיים את שירותו הסדיר הפך לחבר "אגד". הוא נישא לחיה וביחד הקימו משפחה יפה ושמחה. יוסי היה אהוב על כל משפחתו וחבריו וכעבור שנים עבר הסבה מקצועית והפך לסוכן ביטוח מצליח. יוסי נפטר ממחלה קשה בעודו בשיא. השאיר אחריו משפחה חמה , כואבת ומתגעגעת.

מתוך הספר: יושבת על הספה בסלון, הריק מנוכחותך, ומרגישה שאני צפה בתוך חלל גדול ומלא כאב. אני צוללת לתוכו אפופה במחשבות. אתה מעליי, מתחתיי, מצדדיי. אתה בכל מקום ובשום מקום. ואולי, אני חושבת כשאני נופלת לתוך תהום העצב, אולי כל זה רק חלום רע? בוודאי אשמע עוד רגע את נהמת המנוע של אופנוע הT-MAX  שלך, זה שאהבת לרכוב עליו. אתה תכבה את המנוע, תחנה על המדרכה סמוך לביתנו ואחר כך אשמע את סיבוב המפתח בדלת ואתה תיכנס ותכריז בחיוך:

""Honey, I'm at home!  ואז תביט בי ותשאל: "חיה, מה קורה לך? קָרָה דֶה בּוּסְתַּן קוּרְקוּסוּ?[1] מה זה הפרצוף האומלל הזה?!" אבל זה לא קורה. אני נופלת לתהום חשוכה והבדידות הנוראה פורצת מתוכי בזעקה שקטה. כן, אני עדיין יושבת על הספה הבהירה בסלון, מסך הטלוויזיה מרצד מולי ואני בוהה בו באדישות. רואה שפתיים זזות אבל לא שומעת את הקול. דמויות ריקות. הדמות החיה היחידה בחדר היא דמותך, והיא ממלאת את כולי. אתה כל כך חי וזה משגע אותי. המחשבות מובילות אותי אחורה בזמן. הכל נע במהירות. תמונות תמונות עולות וצפות לנגד עיניי. באות ונעלמות. שמחות-עצובות. מרגשות. מרגשות מאוד, חדות ובהירות.